עבר מקצועי ופרויקטים

"שברתי קירות תרתי משמע. שברתי קירות פיזיים … גם שברתי 'קירות חינוכיים' כאשר ההתחלתי לעשות ביקורי בית לילדים ונוער שהיה להם קשה."

בפעם הראשונה שהתמודדתי עם חינוך וניהול הייתה כשהייתי בעצמי נערה בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. באמצע שנת לימודים הוחלט לסגור לנו את הקן בגין חוסר בכוח אדם מקצועי.  התעקשתי שאני מסוגלת לנהל את המקום, וטענתי ש"חבל להשאיר ילדים שיסתובבו ברחוב".
הפעם הבאה שחוויתי שוב ניהול בעבודת חינוך וקהילה, הייתה אחרי צבא. קיבלתי תפקיד של מנהלת 'מרכז קהילתי' במושבה אבן יהודה, הקמתי חבורות נוער והעברתי קורסי מדצ"ים, עבדתי עם כל הקהילה – טף, ילדים, נוער, הורים וקשישים.

שברתי קירות תרתי משמע.
שברתי קירות פיזיים, אף אחד לא האמין שהמועצה תשקיע כספים בהתאמת המבנה הפיזי לצרכים של הקהילה וזה אכן קרה.
גם שברתי "קירות חינוכיים" כאשר ההתחלתי לעשות ביקורי בית לילדים ונוער שהיה להם קשה, היה לי חשוב לראות את הסביבה ההתפתחותית שבה הם גדלים.

למדתי על הכלי שנקרא "ביקורי בית" כשהייתי ת"שניקית בצבא. תרתי בכל הארץ אצל חיילים שהיו להם בעיות אישיות במערכת שדורשת מכולם להיות אותו דבר. בהמשך חיי המקצועיים השתמשתי בכלי הזה שוב, כאשר פתחתי 'גן התפתחותי'.

בסוף שנות ה-90 למדתי בבית ברל "קידום נוער ולימודי ארץ ישראל" ומהר מאוד נבחרתי להיות ראש אגודת הסטודנטים והייתי מראשי המובילים של שביתת הסטודנטים הגדולה שהייתה באותם שנים. במקביל הדרכתי נוער בסיכון והתרגשתי מההתבוננות מכל תהליך שחוויתי דרך הנערים.

ההתבוננות הורחבה כשיצאתי למסעות אישיים בעולם, באוסטרליה, בספרד, בטורקיה ובהודו.
בכל פעם, איכשהו מצאתי עצמי בסביבת ילדים. כמו אנתרופולוגית לא רשמית, קיימתי תצפיות בילדים במקומות שונים בעולם. החוויה גרמה לי להיות קשובה להשפעה התרבותית המקומית על ההתנהגויות שלהם, המשחקים שלהם והתקשורת ביניהם. בכל מקום השהות הייתה בין שבועות לחודשים, נטמעתי באוכלוסייה מקומית וגמעתי בשקיקה את העולם דרך העיניים של הילדים.

כשחזרתי לארץ, קיבלתי הכשרה מאלו"ט ונשלחתי לשלב ילדים עם אוטיזם, בגילאים שונים, במסגרות רגילות. בתקופה הזו החלו לעלות בי שאלות ומחשבות: למה בעצם אני מצליחה לראות התקדמות ושינוי אצל ילדים מסוימים ולא אצל אחרים? גם הפעם התבוננתי, הקשבתי, שמתי לב והתחלתי לזהות דפוסים. במחקר הפרטי שלי, הגעתי למסקנה שזה אינו תלוי המיקום על הספקטרום, אלא תלוי גיל.

ככל שהגיל צעיר יותר – כך השינוי וההתקדמות גבוהה יותר.
אז אמרתי, אוקי! הגיע הרגע לחקור עוד – מאיפה הכל התחיל?

כך התחיל מסע נוסף אל "ההתחלה" לקחתי קורסים בהתפתחות תינוקות וילדים, לצד החיבור הטבעי למדעי המוח, דרך למידה וחקר עצמי, קריאת ספרים, מאמרים ומחקרים, השתתפתי בהרצאות אין סוף. עד היום לומדת כל שביכולתי ללמוד על גוף האדם בכלל ומערכת העצבים בפרט.
במקביל פתחתי "מעבדה" – גן התפתחותי.
במשך כ-15 שנים יישמתי כל דבר שלמדתי מהתאוריות יחד עם הילדים.
בזכות הילדים הבנתי איזו תיאוריה עובדת ואיזו צריך לשפר.
למדתי בזכותם כמעט את כל מה שאני יודעת היום.

למשל, הבנתי כי קיימת חשיבות רבה למושג 'חינוך' בגיל הרך. ספציפית בשלב הינקות, משום שהשנה הראשונה היא המשמעותית ביותר בהתפתחות המוח. אמנם המוח מתפתח עוד בשלב העוברות, אך לאחר הלידה יש חלון של התפתחות מואצת ובעוצמה אינטנסיבית החל מלידה. השנה הראשונה היא המשמעותית ביותר, בשנה שכולם חושבים שתינוק "רק" ישן, אוכל ועושה קקי, דווקא אז צריך לתת הכי הרבה דגש.
כך גם השלב הבא, עד גיל שלוש בערך, זהו שלב קריטי בלמידה משום שהוא מהווה בסיס להגדרת ה"אני". שלב נוסף חשוב מתקיים בתקופת הילדות עד גיל שש, יש הבשלה מוחית לילד/ה להבין את העולם, מה נדרש ממנו, או ממנה ואיך הם ממקמים את עצמם ביחס למציאות בה הם חיים.

למדתי דרך הילדים והתאהבתי במשימה:
לקחת דברים מסובכים ולפשט אותם לילדים צעירים.
בהמשך הדרך גיליתי שמבוגרים כמו ילדים, זקוקים לפשטות.
ככל שהדברים פשוטים יותר, הם ברורים יותר, ואז אפשר וקל להשתמש בהם.

היום, במבט לאחור אני מבינה – כפי שאמר סטיב ג'ובס (2005) "כמובן שאי אפשר לחבר את הנקודות בהסתכלות קדימה, אפשר לחבר אותם רק במבט לאחור".
דרכי המקצועית החלה כבר בסיפור המכולת, המשיכה דרך עבודה עם נוער בסיכון. רק לאחר שנים הגעתי לגיל הרך והתאהבתי. דרך המסע שעברתי, הבנתי כי עדיף לבנות תשתית בריאה החל מלידה, במקום "לתקן" בגיל מאוחר יותר. לכן, ככל שנתחיל מוקדם יותר, כך ייטב לו לאדם הבוגר לכשיבוא להתמודד עם אתגרי החיים.

פרויקטים ופעילויות עבר במרכז התפתחותי 'הבית שלנו'

גן התפתחותי, רב גילאי. במשך כ- 15 שנים, החל מלידה ועד גיל 4.
החזון של הגן היה לפתח אצל הילדים והילדות תחושת מסוגלות עצמית גבוהה. בעזרת שני כלים ייחודיים:
 * תיק מעקב התפתחותי אישי – הכולל הדרכת הורים אישית וביקורי בית.
 * סביבה מעודדת אתגרים – הכוללת למידה מגוונת ומבוססת מיומנויות, משלבת סגנונות למידה וחיבור דרך חוזקות.

פיתוח חוגים:
* חוג: "לומדים איך ללמוד" כלים להתמודדות עם אתגרים, קבלת החלטות, פתרון בעיות ותכנון מול ביצוע. ע"י חיזוק עמוד שדרה רגשי חברתי (מיועד לגיל 4-6)
* חוג: "הורים וילדים – חוג רגשי חברתי" חוויה משותפת ייחודית, המקנה זמן איכות עם הילדים ותורם לחיזוק רגשי, באמצעות משחקי תנועה וחושים שניתן ליישם בבית (מיועד לגיל 3-6)

פיתוח תוכנית לכיתות א'
"לנוע, לחוש, ללמוד" יצירת כלים לצוות החינוכי ולילדים: למידה משמעותית בתחום הקריאה והכתיבה, באמצעות שילוב של משחקי תנועה וחושים. בשיתוף עם גלית חזק, סופרת ילדים ומפתחת תוכניות לימוד בשפה העברית.