"לא היה לנו מושג איך להציב גבולות, איך אפשר להגיד לא לשתיים כאלו קטנות וחמודות??? וגם לא הבנו מה הביג דיל אם הן עושות מה שבא להן" (אמא לתאומות).
זו באמת שאלה שהרבה הורים שואלים, מה הביג דיל? למה בכלל להגיד לילד/ה לא?
האמת, צודקים! אף אחד, גם אנחנו המבוגרים, לא אוהבים לשמוע את התשובה לא.
אז בכל אופן, איך אפשר ללמד ילדים להתנהג בתוך הכללים של הבית, של הגן, של ביה"ס, או אפילו בהמשך – כאדם בוגר כללים של החברה? איך אפשר ללמד ילדים לקבל שהתשובה היא "לא" מבלי להתפרק?
ניהול עצמי, הוא כלי חשוב מפיתוח העצמאות בגיל הרך.
אמנם האתגרים משתנים עם הגיל, אך הערכים והעקרונות נשארים זהים.
לכן, חשוב לתת הרבה כבוד לילד/ה והרבה אמפטיה, אפשר להציב גבולות ברגישות ונחישות. בלי להפחיד, בלי לאיים, בלי ליצור התנגדויות. פשוט לדבר עם הילדים בגובה העיניים וליצור סביבה של שיתוף פעולה לא ״כי ביקשתי״ אלא לשתף את ההיגיון של כללי ההתנהגות בבית. ילדים יודעים להיות הגיוניים כשהגיון פשוט.
למה הדבר דומה?
בתוך הקירות של הבית עוברים צינורות של מים וחשמל. על הקירות מבחוץ, לא רואים את הצינורות משום שהם בתוך הקיר. הקיר נראה לנו "קיר". יש בתים שבהם הקירות מחוספסים, או חלקים, יש כאילו צבועים בצבע דרמתי, ויש בצבע שקט. מה שאנחנו רואים זה את החיצוניות של הקיר.
כך למעשה גוף האדם פועל. בתוך המוח יש חיווט חשמלי, החשמל מתפרס בכל הגוף שלנו עד קצות האצבעות. החיווט החשמלי שבמוח מנתב את הפעולות שלנו, ההתנהגויות והרגשות.
כפי שההבנה קיימת לגבי הקיר ועניין החיווט החשמלי שבתוכו, כך גם צריך להבין את עולמו של הילד ועולמה של הילדה. לראות את הילדים מבחוץ זה לא מספיק, צריך לראות את הילדים מבפנים. כלומר, להבין מה קורה בתוך המחשבה שלהם, לעזור להם לנתב את הפעולה מבלי לפגוע בהם או להחליט עבורם.
ככל שילד, או ילדה יחושו שדעתם חשובה, שהם מסוגלים להחליט לבד, שהם אחראים על עצמם, כך ייטב לאותו ילד, או ילדה. יתרה מזאת, כך ייטב גם לסביבה בה הם נמצאים.
שהרי ילד עצמאי הוא ילד שאינו תלותי. (*)
ילד עצמאי הוא ילד שיודע להתמודד אתגרים וקשיים, שיש לו היכולת לדחות סיפוקים, עם ניהול זמן וקבלת החלטות. חלק בוודאי יאמרו שהכל טוב ויפה, אבל זה נשמע מתאים לסדנה למבוגרים. אז תתפלאו – גם ילדים צריכים להתמודד עם כל המרכיבים של עצמאות. למשל, כשנגמר הזמן לשחק וצריך לאסוף צעצועים. או כשילד רוצה עוגת שוקולד עכשיו, רגע לפני ארוחת ערב.
לסיכום אדגיש, חינוך בגיל הרך הוא משמעותי ומשרת את הילדים גם בטווח הארוך.
המוח בגיל הרך מתפתח ולומד את דפוסי החיים לעתיד.
ככל שנשקיע היום בילדים שלנו, כך הפרי של העתיד שלהם יהיה עסיסי ופורה.
(*) עוד על ילד/ה תלותי, בכתבה "כלים לעצמאות בגיל הרך".