השיעור הגדול שקיבלתי כשהייתי חייבת לעצור 

חוויתי כאב שהוביל אותי להבין איך נוצר ריפוי משמעותי. למדתי ועדיין לומדת, כי שינוי אמיתי ועמוק מתחיל ב"מיקרו תנועות". הגוף שלח לי מסר דרך הכאב – תעצרי! ובין כאב לשינוי, אני נמצאת במסע אישי שהוביל אותי לגעת באחרים, לחוות את הכאב של עצמם ומתוכו לצמוח.  

הגעתי למצב שממש קשה לי ואני זקוקה לעזרה ללבוש חולצה, לפעמים כדי לקום מהכיסא הייתי צריכה כמה דקות להתרומם
ועדיין חשתי איך בכל תנועה הכאב מפלח את הגוף. זה גרם לי לא לרצות להיות פעילה ולהתכנס לכאב.  
לפעמים אנחנו לא שמים לב איך סטרס חודר לחיינו, עד שהוא מתבטא בצורה הכי מוחשית – בגוף שלנו.
עבורי, הביטוי הראשוני והמיידי של סטרס הוא בשלד ובשרירים.
התוצאה? תנועה שמרגישה מוגבלת, כאבים שהולכים ומתגברים, ולפעמים קושי לבצע אפילו פעולות פשוטות ויומיומיות.  

כשזה קורה, הגוף שלי שולח לי מסר ברור: "תני לי לנוח, תעזבי אותי".
ברגעים האלו הייתי מוצאת את עצמי כאובה, נעה בכבדות, ולעיתים שוקעת לתנוחת עובר – מחפשת מגננה ורגיעה. 
מה למדתי לאורך השנים? שכאב, גם כשהוא חזק, לא בהכרח אומר שצריך לעצור לגמרי.
כן, חשוב לתת מקום לכאב לשהות. להקשיב לו. להבין מה הוא מסמן.
לצד זאת, דווקא מיקרו תנועות – תנועות קטנות ומודעות – יכולות לשנות את כל המרחב הגופני והנפשי שלנו. 

בתמונה: אני מתרגלת מיקרו תנועות, בזמן ההמתנה לרמזור שיתחלף.

מה הן מיקרו תנועות? 

מיקרו תנועות הן תנועות קטנות, כמעט בלתי נראות לפעמים, שעוזרות לגוף להשתחרר בצורה עדינה והדרגתית. זה יכול להיות תנועה קלה של הראש מצד לצד, הרמה עדינה של הכתפיים, או אפילו רק הנעה של האצבעות. התנועות האלו לא דורשות מאמץ, אבל הן פותחות חלון קטן לתנועה רחבה יותר – גם בגוף וגם בנפש. תודה למורת הדרך שלי ורד אייס אפריים מסטודיו 'מעברים' שעזרה לי לחוות ולהיזכר שהגוף יודע.   

איך זה משפיע על הגוף והנפש? 

כאשר אני מתחילה במיקרו תנועות, אני מרגישה איך הגוף משתחרר לאט לאט. הקשיחות בשלד ובשרירים מתרככת, והתחושה הזו של "קיפאון" מתחילה להתפוגג. התנועה הקטנה הזו משפיעה לא רק על הגוף, אלא גם על המרחב הנפשי. היא משדרת למוח: "יש לנו אפשרות לזוז קדימה, גם אם בקטן". תודה לאפרת אלבז, חברתי מילדות, שדרך תהליך הלמידה שלה – העזה להסתקרן, לגעת לי בלב ולעזור לו להפשיר את הקיפאון שנוצר. 

למה זה חשוב?

במקום לשקוע בכאב ולתת לו לנהל אותנו, מיקרו תנועות נותנות לנו כלי עדין להתמודד עם הסטרס ועם הקיפאון שהגוף והנפש חווים. הן לא דורשות מאמץ מיידי, אלא נותנות מקום לתנועה איטית, מדודה ומחוברת לעצמנו. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שהכאב מגביל אתכם, נסו לעצור לרגע, לנשום, ולבצע תנועה קטנה אחת. היא אולי תיראה חסרת משמעות, אבל ההשפעה שלה יכולה להיות אדירה. 

במיקרו תנועות יש השפעה גדולה
על מרחבי הגוף והנפש 

הכוח שבמעשים קטנים – "מיקרו תנועות" בעולם הילדים 

כמו שמיקרו תנועות בגוף יכולות ליצור שינוי גדול במרחב הפיזי והנפשי שלנו,
כך גם בעולם הילדים – המעשים הקטנים שלנו, היומיומיים, יכולים להשפיע בצורה אדירה על הדור הצעיר. 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הכוח והיכולת להשפיע לטובה על ילדים – לא רק כהורים, אלא כחלק מקהילה רחבה יותר. זה קורה בבית, בגינה הציבורית, בשכונה, ובכל מרחב שבו הילדים צופים בנו ולומדים מאיתנו. הילדים שלנו קולטים הכל – איך אנחנו מגיבים, איך אנחנו מתנהגים, ואיך אנחנו מתייחסים לאחרים. דרך המעשים הקטנים שלנו, אנחנו יכולים להנחיל להם ערכים חשובים, הנה חלק מהם: 

• אחריות אישית: כשאנחנו לוקחים אחריות על הבחירות והמעשים שלנו, הילדים לומדים שגם הם יכולים להיות אחראיים למעשיהם. 

• אמפתיה והכלה: כשאנחנו מקשיבים, מבינים ומכילים את האחר, הילדים לומדים לכבד רגשות של אחרים ולהיות אמפתיים. 

• ערבות הדדית: כשאנחנו עוזרים לשכנים, משתפים פעולה עם חברים בגינה הציבורית, או מראים התחשבות בקהילה, הילדים לומדים שכולנו חלק ממשהו גדול יותר – ושאנחנו יכולים לדאוג אחד לשני. 

המעשים הקטנים שלנו הם כמו מיקרו תנועות במרחב החברתי – הם אולי נראים קטנים, אבל ההשפעה שלהם יכולה להיות עצומה. אנחנו יכולים ליצור קהילה שמאפשרת למידה חווייתית של ערכים חשובים, פשוט על ידי כך שנהיה נוכחים, מודעים ונראה דוגמה אישית. 

זו בדיוק הסיבה שאני פועלת לקידום הגיל הרך. אני מאמינה שילדים הם הליבה של החברה שלנו, ושעלינו – כהורים, מחנכים וחלק מקהילה – מוטלת האחריות להעניק להם בסיס ערכי חזק לחיים. כחלק מהקמפיין שלי לקידום הגיל הרך, אני כאן כדי לייעץ, לשתף ולתמוך בכל מי שמעוניין ללמוד איך אפשר להשפיע על הילדים שלנו ולבנות עתיד טוב יותר.  

אם יש לכם שאלה או רעיון, אני תמיד זמינה לשוחח ולשתף מהידע והניסיון שלי – כי יחד, אנחנו יכולים להוביל שינוי אמיתי.