המלצות הורים וגננות
המלצות על ייחודיות שיטת העבודה והגישה בגן
ענת, הגיעה ל"בית שלנו" עם הבן השלישי
הבן הקטן שלי נכנס בגיל חצי שנה לגן, כשנכנסנו (ממש בימים הראשונים הכוונה) הרגשתי שזה קצת שונה, ברמת היחס, תשומת הלב וסיפוק הצרכים. בהמשך התברר לי שזה אפילו פי כמה ממה שחוויתי בהתחלה, הצוות חם ואוהב, הן שמות דגש על ההתפתחות של הילד גם מהמרכיב הפיזי והרבה מאוד מהרגשי…יש שם דברים שלא נתקלתי באף גן אחר. הילדים מתחנכים ממקום של הכוונה שקטה ורגועה, בהתאם לכך רואים שם ילדים בני שנתיים עצמאיים כמו שלא ראיתי במקומות אחרים ובכלליות זה מקום ממש מסגרת חינוכית (גם להורים בהתאם לצורך). אדוה הצוות נותנות לילדים המון, הרבה מעל כל מקום אחר באיזור (הילדים הגדולים שלי היו בגנים אחרים).
אורנה, אימו של אייל
שנולד פג והיה עם עיכוב התפתחותי
(איחור בהליכה בגיל שנתיים)
תוך 8 מפגשים פרטניים אייל התחיל ללכת. גדל, התחזק והתפתח. למד לבטא רגשות באופן מילולי, התייצב- נפשית ופיזית, התנסה במגוון ונפתח לאפשרויות במקום להצטמצם. עד היום אנו קוצרים את פירות תקופה זו והחינוך שקיבל כשהוא מדבר על הרגשות שלו, טועם כל דבר ומנסה לפני שמחליט. המשכנו לשמור על קשר עם אדוה, להגיע למפגשים ולהרצאות שהעבירה ולהתייעץ איתה באופן פרטי. היום אייל בן 10 .ילד עם הפרעת קשב ושיווי משקל מצוין, מלא שמחת חיים ואור בעיניים.
ריבה – אמא לשלושה ילדים
הבית שלנו לא דומה לשום גן אחר ונותן הרבה מעבר לכל גן אחר .ליווי התפתחותי צמוד עם תשומת לב להתפתחות פיזית ורגשית פרטנית לכל ילד ועשיה פרטנית לכל ילד לפי צרכיו .הדרכה הורית לתרגול בבית עם הילדים. אדוה לא מתחנפת להורים אלא מדריכה להמשך הגישה והתרגול בבית ועוקבת אחרי היישום. הרבה עבודה עם הילדים במישור המוטורי והחושי בדרך שמקדמת את הילדים גם מנטלית. מקום שנשאר בית לילדים ולמשפחה גם הרבה אחרי…
מושית ואביב מספרים על שני הבנים רני בן 12 ויהלי בן 7
במהלך השנים ולאחר סיום הגן, במעבר למסגרת חדשה בגן המועצה, הרגשנו שהילד שלנו חזק רגשית, מוטורית ושכלית, שהוא בשל, יודע להביע ולהתבטא וכל זאת אנו זוקפים לזכותה
ליטל, אמא לתאומות
לאחת מהן היה עיכוב התפתחותי בשלב הזחילה, מספרת:
"התאומות שלי גדלו ב״בית שלנו״ אצל אדוה והצוות הנהדר שלה. אין לי מספיק מילים לתאר את המקום המדהים הזה, מקום שלגמרי היה הבית השני שלנו. הילדים מקבלים אהבה וחום וחיבוקים ולומדים דרך משחק וחוויות. אדוה סייעה לנו כשלבנות היו עיכובים התפתחותיים, ייעצה וליוותה אותנו הרבה מעבר לשעות הפעילות של הגן.
המלצות על תהליכי ליווי פרטניים
אמא שהבן האמצעי שלה לפני מעבר לכיתה א'
היו לי חששות שזה לא יהיה פרקטי ומעשי אלא סיסמאות ודיבורים שלא באמת יביאו לשינוי. היום אני הרבה יותר שמחה, מלאת תקווה ששינוי אמיתי וטוב יכול לקרות, חוויתי את זה בתהליך. ויש לי רצון לשינוי אצלי כדי לתת דוגמא אישית. התחברתי לשפה החדשה שלמדתי לדבר בה והכלים הפרקטיים והפשוטים. לראות את הדברים קצת יותר מהעיניים של הילדים, מה הם צריכים ורוצים וגם מה אני רוצה וצריכה. הזמינות של אדוה הייתה מופלאה, בכל עת כשפניתי היא ענתה, גם כשלא יכלה, היא התייחסה ואמרה שתחזור ולרוב גם אמרה מתי. זכיתי לראות שינוי לטובה, זה אפשרי ואמיתי.
אמא של א' בת 7 בסוף כיתה א'
אמא של א' בת 7 בסוף כיתה א' עדיין ברח לה בתחתונים מספרת: המצב בבית היה נראה לי בלתי הפיך. החיים שלי השתנו מקצה לקצה לטובה. הייתי מספרת לחברה שאם היא מעוניינת לשנות את החיים שלה לטובה אז אדוה היא הכתובת הנכונה 🥰🥰🥰
אמא לרוני, פעוטה בת שנתיים
אני מרגישה שהשגנו מעבר ליעדים שהצבנו בתחילת התהליך. החלק המאתגר (טכנית) היה המילוי סרגל. למרות שאני בהחלט מבינה את החשיבות שלו, זה מפקס למטרות היומיות שלנו ומאפשר לנו למדוד את עצמנו – האם תרמנו או לא תרמנו באותו יום להתקדמות התהליך. למרות האתגר, לא הייתי מוותרת על החלק הזה בתהליך. מאוד אהבתי גם את המפגשים השבועיים וההתכתבויות, לא מעט פעמים זה הראה לי את המציאות בעין קצת אחרת שלא חשבתי עליה… ועזר לי להבין את המקום שרוני נמצאת בו. אדוה שינתה לי את ההתנהלות בבית, את המחשבה, את האופן שבו אני מתנהגת לילדים.. אדוה הצליחה לשחרר אותי מכל מיני מחסומים שהיו בי ודרך זה גם לאפשר לילדים יותר להשתחרר ולהתפתח.
אמא לילד בן 3.5 עם קושי בגמילה
בהתחלה היו לי חששות ותסכול, פחד מהעתיד, מה יהיה, איך נתגבר ונצליח בשירותים. החלק שהכי התחברתי אליו בתהליך היה החיבור בין הגוף לנפש, האזכור של תהליך ההריון והלידה רגשו אותי. ההקשבה , ההכלה והזמינות שלך הכי הכי עזרו לי. הדבר שהכי השפיע עלי היו החיזוקים שנתת לי, כאמא וכאישה ♥️
אבא לילד בן כמעט 4
פחדתי שימשיך להיות סיוט ברוב הסיטואציות מול הבן שלי, אני חש שיפור ממש, יש ילד שאפשר לתקשר איתו, אני יכול להגיע ללב שלו ולהוציא אותו מקיבעונות, פשוט חוויה עוטפת, הכי השפיע עלי היכולת לקבל ילד במקום מפלצת והחוויה המדהימה להעביר יום בטוב בלי היאבקות אין סופית.
אמא של ילדה בגיל בי"ס עם הימנעות חברתית
מתחברת לכל הדרך המדהימה שלך , ליכולת שלך לראות את כל התמונה , להבין ולהכיל בלי שיפוטיות ועם המון רגישות . מתחברת לכל השיטה שמשלבת בין הגוף הנפש והסביבה , ליכולת שלך לקחת ססמאות גדולות ולהפוך אותם ליום יום של כולנו . הכי עזר לי זה להבין שאנחנו מתמסרים לתהליך ולדרך . הזמינות מעל ומעבר למצופה , סייע המווןןן לתהליך. כאמא אני מרגישה מחוזקת ואופטימית רגועה ונינוחה.
אמא של א', פעוט בן שנתיים וחצי
הטיפ של "קודם X אחר כך Y" ממש הפך להיות חלק מאיתנו. לפני התהליך היינו משתמשים ב"אם אתה רוצה X אז תעשה Y" בלי להבין את המשמעות של המשפט הזה. המצגת של הגשר עדיין חקוקה לי בראש, המפגש הזה עזר לי להבין את הקושי של א' בסיום משימה אחת והתחלה של משימה חדשה. הרגשתי שאני ממש מבינה את הבן שלי. עוד נושא חשוב הוא הפרידה מהגן כשאני באה לאסוף אותו, אחרי שהייתה התפרקות באחד הימים שממש הותירה אותי עם טעם מר, בהמשך לשיחה עם אדוה ידעתי להכיל את הקושי של איתי ולשבת לידו בגן עד שיהיה מסוגל להיפרד, התחבקנו על הכורסאות בגן והרגשתי שאני מכבדת את הרגשות שלו, מכילה אותן ומצליחה לתת לו מענה. באמת בלתי נשכח מבחינתי. דבר נוסף שהיה הצלחה אדירה הוא המקרה במקס סטוק שבלי להתפרק או להתעצבן הצלחנו להבהיר לו שאנחנו לא קונים רובה, הוא המשיך להסתובב איתו בחנות עד שהוא בעצמו הרגיש שהוא יכול להיפרד ממנו, גם כשהתפרק ובכה אבא שלו הכיל את הקושי שלו, חיבק אותו וישר אחרי א' ניגש בעצמו (!) למדף והחזיר את הרובה למקום וניגש לבחור משהו אחר. כמה גאווה הייתה בנו באותו רגע!
האווירה בבית חיובית ורגועה!! לפני התהליך היינו מתפרקים על בסיס יומיומי, היו הרבה ויכוחים צעקות ותחושות לא נעימות והיום בכלל לא מגיעים למקומות האלה! יש יותר טוב מזה? תודה אדוה!
המלצות של גננות
הגננת ג'ני - שנה בתהליך
למידה טבעית הקנתה לנו מושגים חדשים וחוויות למידה מגוונות עם הילדים. אחת המיומנויות שהיה לנו חשוב להקנות לילדים היא למידת עמיתים ועידוד לומד עצמאי. באחת הפעילויות שיחקנו במשחק קשב: הקשתי מקצבים שונים והילדים נעו במרחב בהתאם למקצב וכשעצרתי הילדים עצרו. אחרי ששיחקנו פעמיים העברתי את כלי הנגינה לאחד הילדים והוא הוביל את המשחק והילדים היו קשובים ושיתפו פעולה וכמובן ציפו לתורם. האושר בעיני הילדים ותחושת הבטחון שהפגינו הדהים אותי ומילא אותי גאווה בבוגרים שלי. בסוף הפעילות אחת הבנות ביוזמתה ניגשה לסלסלת המדבקות וחילקה לכל החברים מדבקה. חיוך של אושר וגאווה.
הגננת נורית, שנתיים בתהליך
התוכנית שינתה אצלי דברים, למרות שההכשרה שלי בחינוך מיוחד, למדתי להיכנס לראש של הילד מרגישה שקיבלתי פתרונות עבור עצמי. אחרי שהבנתי, אני כבר לא יכולה לחזור אחורה, ככה מגדלים ילדים בגן. בתוכנית הזו, כל ילד לומד בצורה אחרת, כל ילד לומד בדרך שמתאימה לו. זה בונה להם עתיד להתמודדות, ממש מרגישים את השורש החזק. הפכתי להיות קשובה לילדים, קשובה למחשבות שלהם, למדתי להבין לכל התנהגות יש סיבה ואיך להפוך משהו שלילי למשהו חיובי. כבר הפסקתי להתייחס אליהם כילדים קטנים, עבורי הם בוגרים. אני רואה איך הם פועלים בסיטואציות במשחק החופשי. למדו להשתמש במושג "מרחב אישי". איך הם פתוחים לטעמים, מכינים לעצמם ארוחת בוקר, אוכלים לבד. אני שמה לב איך זה תורם לתקשורת הבינאישית.
הגננת דגנית - שנה בתהליך
דגנית עובדת בגישת הגן הזורם (גדעון לוין), "התחום משווע לאנשי חינוך באמת, שהם לא בייביסיטר. אנשים שמסתכלים ומבינים שצריך גם לחנך ולא רק לטפל ולהחליף חיתולים… למרות הוותק שיש לי, התוכנית השנתית שמשלבת את כל האלמנטים, יש משהו אחר בתוכנית "למידה טבעית" שיוצר סדר. מחלק את השנה ואת המפגשים, יש רצף כל השנה. רואים על הילדים שהם יודעים מה הולך להיות ומה קורה. כשנגענו בנושא מרחב אישי, זה לימד אותם ליצור קשרים אחד עם השני, במקום מלחמה ביניהם, יש כאן אג'נדה – לגדל ילדים עם כלים להתמודד בחיים, מטרה חשובה שקורית גם מחוץ לגן. אני גם מקבלת תגובות מההורים הם משתפים על ההצלחות שיש בבית.
הגננת חני - שנתיים בתהליך
התוכנית מועברת בגן שלנו כבר שנתיים, אני מודה לקח לי זמן להתחבר, בהתחלה לא כל כך הבנתי היה קשה לי להתחבר לגישה, אבל לאט לאט בצעדים קטנים הצלחתי. היום אני מבינה ונהנית מאוד מהתוכנית והכי חשוב הילדים נהנים. כמובן שיש עוד ערך חוץ מהנאה – התוכנית עוזרת לילדים להתקדם, יש תוצאות עם ילדים שהיו בעייתיים והיו להם קשיים, הצלחנו לראות שינויים, התוכנית מותאמת מאוד לפי הגילאים השונים, ולפי צרכי הילד, אנחנו בונים תוכנית לכל ילד לפי הצורך שלו. דוגמה למשהו מרגש שקרה השבוע, אחרי שהילדים למדו על "רגשות" – ראיתי ילדה שניגשה בחצר לחבר ושאלה "מה אתה עצוב?…. מה עושים כשעצובים?…. אני אביא לך חיבוק" ופשוט קמה ונתנה לו חיבוק. הם המשיכו לשחק יחד. אותי זה מאוד ריגש לראות.
